Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 34b
תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם — יָצָא.
Traduction
the requisite nine shofar blasts at nine different times of the day, he has fulfilled his obligation, as the blasts need not be heard in immediate succession.
Rachi non traduit
תשע תקיעות. תרועות נמי קאמר:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁמַע תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם — יָצָא. מִתִּשְׁעָה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד — לֹא יָצָא. תְּקִיעָה מִזֶּה וּתְרוּעָה מִזֶּה — יָצָא. וַאֲפִילּוּ בְּסֵירוּגִין, וַאֲפִילּוּ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.
Traduction
This is also taught in a baraita: If one heard nine shofar blasts at nine different times of the day, he has fulfilled his obligation. If one heard the blasts from nine different people simultaneously, he has not fulfilled his obligation. If one heard a tekia from this one and afterward he heard a terua from this other one, he has fulfilled his obligation, as one does not have to hear all the blasts from the same individual. And this is true even if one heard the blasts from the different individuals at intervals, and even if it took the course of the entire day.
Rachi non traduit
מתשעה בני אדם כאחד לא יצא. תרי קלי לא משתמעי כך פירושה לפי מה שכתוב בספרים ולאו מלתא היא דהא אוקימנא (לעיל ראש השנה דף כז.) תרי קלי מתרי גברי משתמעי וה''ג לה בתוספתא מתשעה בני אדם כאחד יצא ואפי' בסירוגין ואפילו כל היום כולו ולא גרסינן תקיעה מזה ותרועה מזה יצא דהיינו רישא ואי גרסינן לה הכי הוא דגרסי' מט' בני אדם כאחד תקיעה מזה ותרועה מזה יצא ואפי' בסירוגין כו':
Tossefoth non traduit
מתשעה בני אדם כאחד לא יצא. כך כתוב בספרים והקשה בקונטרס אמאי לא יצא הא אסיקנא לעיל דתרי קלי מתרי גברי משתמעי ופי' דגרסינן בתוספתא מתשעה בני אדם כאחד יצא ואפי' בסרוגין ונראה לקיים גרסת הספרים מתשעה בני אדם כאחד לא יצא משום דאין כאן בתרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה כיון שהכל ביחד והשתא גרס שפיר תקיעה מזה ותרועה מזה יצא דהיינו זה אחר זה וסרוגין פי' סרוגין הפסקות הרבה שתוקע ומפסיק ושוהה לעשות התרועה עד לאחר שעה:
וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: בְּהַלֵּל וּבִמְגִילָּה, אִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כּוּלָּהּ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ! לָא קַשְׁיָא: הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ.
Traduction
The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan actually say this? Didn’t Rabbi Yoḥanan say in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: During the reading of hallel or the Megilla of Esther, if one paused long enough to complete all of it, he must return to the beginning, as it must be read in one session? Why is the halakha different in the case of the shofar? The Gemara answers: This is not difficult, as this ruling with regard to the shofar is his own opinion, and that case of hallel and the Megilla is his teacher’s opinion. It is Rabbi Shimon ben Yehotzadak who holds that one may not pause in the middle of sounding the shofar.
Rachi non traduit
אם שהה. בסירוגו כדי לגמור את כולו חוזר:
וְדִידֵיהּ לָא? וְהָא רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וַהֲוָה קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי מְטָא לִמְבוֹאוֹת מְטוּנָּפוֹת, אִישְׁתִּיק, בָּתַר דַּחֲלֵיף אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לִגְמוֹר? אָמַר לוֹ: אִם שָׁהִיתָ כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כּוּלָּהּ — חֲזוֹר לָרֹאשׁ.
Traduction
The Gemara asks: And is this not also his own opinion as well? Wasn’t Rabbi Abbahu once walking after Rabbi Yoḥanan, and Rabbi Abbahu was reciting Shema as he walked? When he reached alleyways that were filthy with human excrement, where it is prohibited to utter words of Torah, he fell silent and stopped reciting Shema. After he passed through, Rabbi Abbahu said to Rabbi Yoḥanan: What is the halakha with regard to completing Shema from where I left off? Rabbi Yoḥanan said to him: If you remained in the alleyway for an interval sufficient to complete the entire Shema, return to the beginning and start again. This shows that Rabbi Yoḥanan himself holds that if one takes an extended break, he must start again from the beginning.
הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי — לָא סְבִירָא לִי, לְדִידָךְ, דִּסְבִירָא לָךְ: אִם שָׁהִיתָ כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כּוּלָּהּ — חֲזוֹר לָרֹאשׁ.
Traduction
The Gemara answers: This is no proof, as it is possible that this is what Rabbi Yoḥanan said: I myself do not hold that one must start again after a long pause; however, according to you, as you hold that a delay is a problem, the halakha is that if you paused for an interval sufficient to complete the entire Shema, you must return to the beginning.
Rachi non traduit
לדידי לא סבירא לי. מה שהפסקת דאית ליה לר' יוחנן במסכת ברכות (דף כד:) היה קורא קריאת שמע והגיע למבואות מטונפות מניח ידו על פיו וקורא ולא סבירא לי נמי דמשום שהה יהא צריך לחזור:
לדידך דסבירא לך. ואתה חולק עלי בשתיהן דכיון דקא בעית מהו לגומרה מכלל דסבירא לך סירוגין מעכבי קרייה ומבעיא לך בכמה הוי סירוגין:
Tossefoth non traduit
לדידי לא סבירא לי. כלומר שהוא צריך לחזור לראש כששהה כדי לגמור כולה ולא שיהא צריך להפסיק כשמגיע למבואות המטונפות אלא מניח ידו על פיו וקורא ק''ש כדאמר ר' יוחנן בפרק מי שמתו (ברכות דף כד:) והיה נראה דקי''ל כוותיה כששהה כדי לגמור כולה דאין חוזר לראש אע''ג דפליגי עליה רב ושמואל בפרק הקורא את המגילה למפרע (מגילה דף יח:) דקי''ל כרבי יוחנן לגבי רב ושמואל כדמוכח בפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מז:) ומיהו כיון דרבי אבהו פליג היה קצת נראה לפסוק כמותו דהוא בתראה ואע''ג דאשכחנא רב יוסף בההיא דמגילה (שם:) דקאמר נקוט דרב ביבי בידך דרב אמר אין הלכה כרבי מונא ושמואל אמר הלכה כר' מונא לאו משום דלהוי הלכה כרב באיסורי קאמר הכי אלא האמת אומר דשמעינן ליה לשמואל דחייש ליחידאה וגם בפרק מי שמתו (ברכות דף כב:) גבי היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו דפליגי רב חסדא ורב המנונא ומסיק רב אשי דכ''ע אם שהה חוזר לראש והכא בדלא שהה וקשה הדבר מאד שהצבור בבהכ''נ בי''ט אומרים אמת ויציב וממתינין לש''ץ ושותקים עד שיגמור זולתות ומי כמוך שאומר בגאולה ומיהו היכא דאין שוהין כדי לגמור כולה מתחלתה עד סוף אין לחוש (כדאביי) בפ' הקורא את המגילה למפרע (דף יח:) ולא (כרב יוסף) דאמר מהיכא דקאי לסיפא דאם כן נתת דבריך לשעורין וצריך לדקדק בתקיעות משום דאמר רב כהנא בפ' החליל (סוכה נג:
ושם) אין בין תקיעה לתרועה ותקיעה ולא כלום כרבי יהודה דאמר שלשתן מצוה אחת וכי קאמר התם דוקא באמצע תקיעה תרועה תקיעה אבל בין קר''ק לקר''ק יכול לשהות פחות מכדי לגמור קר''ק ולרבנן דחשבי תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אין לשהות בין זה לזה כדי תקיעה אחת או תרועה אחת:
תָּנוּ רַבָּנַן: תְּקִיעוֹת — אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. בְּרָכוֹת — אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. תְּקִיעוֹת וּבְרָכוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים — מְעַכְּבוֹת.
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: The various trumpet blasts on a fast day do not invalidate one another, i.e., if one was omitted, this does not invalidate the other blasts. Similarly, the additional blessings that are inserted into the Amida prayer on a fast day do not invalidate one another. However, the shofar blasts and additional blessings of Rosh HaShana and of Yom Kippur do invalidate one another.
Rachi non traduit
תקיעות. וברכות דעלמא כגון תעניות אין מעכבין זו את זו אם בירך ולא תקע: מי שבירך כו':
מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, מַלְכִיּוֹת — כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת — כְּדֵי שֶׁיָּבֹא לְפָנַי זִכְרוֹנֵיכֶם לְטוֹבָה, וּבַמֶּה — בְּשׁוֹפָר.
Traduction
The Gemara asks: What is the reason that all the blasts and blessings are indispensable on Rosh HaShana? Rabba said that the Holy One, Blessed be He, said: Recite before Me on Rosh HaShana Kingship, Remembrances, and Shofarot. Kingship, so that you will crown Me as King over you; Remembrances, so that your remembrance will rise before Me for good. And with what? With the shofar. Since these blessings constitute a single unit, one who did not recite them all has not fulfilled his obligation.
מִי שֶׁבֵּירַךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר — תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ. טַעְמָא דְּלָא הֲוָה לֵיהּ שׁוֹפָר מֵעִיקָּרָא, הָא הֲוָה לֵיהּ שׁוֹפָר מֵעִיקָּרָא, כִּי שָׁמַע לְהוּ — אַסֵּדֶר בְּרָכוֹת שָׁמַע לְהוּ.
Traduction
§ The mishna taught: In the case of one who recited the blessings of the additional prayer and only afterward a shofar became available to him, he sounds a tekia, sounds a terua and sounds a tekia; this is a set that he repeats three times. The Gemara explains: The reason that he may do this is that he did not have a shofar at the outset. This indicates that if he had a shofar at the outset, when he hears the blasts he must hear them by the order of the blessings, i.e., one set must be sounded after each special blessing.
רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל קָם לְצַלּוֹיֵי, אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: כִּי נָהַירְנָא לָךְ תְּקַע לִי. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר.
Traduction
The Gemara relates: Rav Pappa bar Shmuel once rose to pray on Rosh HaShana. He said to his attendant: When I signal to you that I have finished each of the blessings, sound the shofar for me. Rava said to him: They said that the shofar must be sounded after each blessing only where there is a quorum of ten [ḥever ir], not when it is sounded for an individual.
Rachi non traduit
כי נהירנא לך. לסימן שסיימתי הברכה:
אלא בחבר עיר. חבורת צבור אבל יחיד מברך את כולו ואח''כ תוקע תשע תקיעות:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כְּשֶׁהוּא שׁוֹמְעָן — שׁוֹמְעָן עַל הַסֵּדֶר, וְעַל סֵדֶר בְּרָכוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּחֶבֶר עִיר, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּחֶבֶר עִיר — שׁוֹמְעָן עַל הַסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא עַל סֵדֶר בְּרָכוֹת. וְיָחִיד שֶׁלֹּא תָּקַע — חֲבֵירוֹ תּוֹקֵעַ לוֹ, וְיָחִיד שֶׁלֹּא בֵּירַךְ — אֵין חֲבֵירוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו.
Traduction
This is also taught in a baraita: When one hears the shofar blasts, he must hear them in order, i.e., a tekia-terua-tekia set, and upon the order of the blessings. In what case is this statement said? Where there is a quorum of ten [ḥever ir]. However, where there is not a ḥever ir, one must hear them in order, but he need not hear them upon the order of the blessings. And in the case of an individual who has not sounded the shofar, another may sound it for him. But with regard to an individual who has not recited the blessings, another may not recite the blessings for him.
וּמִצְוָה בְּתוֹקְעִין יוֹתֵר מִן הַמְבָרְכִין. כֵּיצַד? שְׁתֵּי עֲיָירוֹת, בְּאַחַת תּוֹקְעִין, וּבְאַחַת מְבָרְכִין — הוֹלְכִין לִמְקוֹם שֶׁתּוֹקְעִין, וְאֵין הוֹלְכִין לִמְקוֹם שֶׁמְּבָרְכִין.
Traduction
And if one has to choose between hearing the shofar and reciting the blessings, the mitzva to be among those who sound the shofar is more important than the mitzva to be among those who recite the blessings. How so? If there are two towns, in one there are those who know how to sound the shofar, and in the other there are individuals who know how to recite the blessings, one should go to the place where they sound the shofar, and one does not go to the place where they know how to recite the blessings.
פְּשִׁיטָא — הָא דְּאוֹרָיְיתָא, הָא דְּרַבָּנַן! לָא צְרִיכָא, דְּאַף עַל גַּב דְּהָא וַדַּאי וְהָא סָפֵק.
Traduction
The Gemara asks: This halakha is obvious. Sounding the shofar is a mitzva by Torah law, whereas the additional prayer applies by rabbinic law. A mitzva that applies by Torah law is clearly more important. The Gemara answers: No; this seemingly superfluous ruling is necessary to teach that although in this town it is certain that the additional prayer will be recited and in this other town it is uncertain whether or not the shofar will be sounded, one should still go to the place where they know how to sound the shofar rather than the location where they know how to recite the blessings.
Rachi non traduit
דהא ודאי והא ספק. ודאי הוא לו שאם ילך אצל המברכין ימצא שם עשרה ויתפלל ש''צ ויוציאנו ידי חובתו ואם ילך אצל התוקעין שמא כבר עמדו והלכו לביתם: כשם שש''צ וכו':
כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּיב, כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד וְכוּ'. תַּנְיָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: לִדְבָרֶיךָ, לָמָּה צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין! אָמַר לָהֶם: כְּדֵי לְהַסְדִּיר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלָּתוֹ,
Traduction
§ The mishna states: Just as the prayer leader is obligated in the prayers of Rosh HaShana, so too, every individual is obligated in these prayers. Rabban Gamliel says: The prayer leader fulfills the obligation on behalf of the many. It is taught in a baraita that the Rabbis said to Rabban Gamliel: According to your statement, why does the congregation recite the silent Amida prayer beforehand? He said to them: In order that the prayer leader should have time to prepare and arrange his prayer.
Rachi non traduit
למה צבור מתפללים. בלחש:
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: לְדִבְרֵיכֶם, לָמָּה שְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה? אָמְרוּ לוֹ: כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּקִי. אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁמּוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, כָּךְ מוֹצִיא אֶת הַבָּקִי.
Traduction
Rabban Gamliel said to the Rabbis: According to your statement, that the prayer leader does not fulfill the obligation on behalf of the many, why does the prayer leader descend before the ark and recite the Amida prayer? They said to him: He does so to fulfill the obligation of one who is not an expert in prayer. Rabban Gamliel said to them: Just as he can fulfill the obligation of one who is not an expert in prayer, so too, he can fulfill the obligation of the expert.
Tossefoth non traduit
כך מוציא את הבקי. מכאן פסק בה''ג דיחיד שטעה ולא הזכיר של ראש חדש יכוין לבו לתפלתו של שליח צבור מתחלה עד סוף ויוצא אע''פ שהוא בקי ואין ראיה מכאן דהא מסקינן רשב''ג אומר אינו מוציא אלא עם שבשדות דאניסי במלאכה ואינן יכולין להסדיר תפלתם אבל דעיר לא ומיהו בקונטרס משמע לקמן שרוצה לפרש בשלא כוון לבו לבהכ''נ ולא שמע תפלה וכן משמע דומיא דההיא דברכת כהנים ולפירוש זה מצינו למימר דבצבור היכא דשמעו יוצאין וכן משמע בפרק תפלת השחר (ברכות דף כט.) דאמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו וכו' מיתיבי טעה ולא הזכיר כו' שאלה בברכת השנים מחזירין אותו כו' ומשני הא ביחיד הא בצבור אי הכי מפני ששומעה משליח צבור מיבעי ליה ומסיק אידי ואידי ביחיד הא דאידכר קודם שומע תפלה הא דלא אדכר קודם שומע תפלה משמע דבצבור יוצא על ידי ש''צ ואפי' לפי מה שפירש עם שבשדות ששומעין משליח צבור יוצאין אבל דעיר לא יש לחלק בין היכא דהתפלל וטעה להיכא דלא התפלל כלל [וע''ע תוס' ברכות כט:
ד''ה טעה]:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְרַב אֲמַר: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת. שַׁמְעַהּ רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי, אֲזַל, אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת. אֲמַר לֵיהּ: רַבָּה בַּר בַּר חָנָה נָמֵי הָכִי קָאָמַר. כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְהָא שְׁמַעְתָּא, אִפְּלִיג עֲלֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ וַאֲמַר: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת.
Traduction
With regard to this baraita, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Ultimately, the Rabbis concede to the opinion of Rabban Gamliel. But Rav said: It is still a dispute that remains unresolved. The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya, son of Rabba bar Naḥmani, heard this and went and stated this halakha before Rav Dimi bar Ḥinnana. He said to him that this is what Rav said: It is still a dispute. Rav Dimi bar Ḥinnana said to him: This is what Rabba bar bar Ḥana also said: When Rabbi Yoḥanan said this halakha, that the Rabbis concede to the opinion of Rabban Gamliel, Reish Lakish disagreed with him and said: It is still a dispute.
Rachi non traduit
מודים חכמים. אחר שנחלקו חזרו והודו:
אמר ליה. ר' חייא לרב דימי:
רבה בר בר חנה נמי. דמריה דשמעתא הוא:
הכי קאמר. שנחלקו על רבן יוחנן כשאמר כן:
וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי חָנָה צִיפּוֹרָאָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִלְכְתָא כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, הִלְכְתָא מִכְּלָל דִּפְלִיגִי!
Traduction
The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan actually say this? Didn’t Rabbi Ḥana from the city of Tzippori say that Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel? From the fact that he said: The halakha, one can conclude by inference that the Rabbis still disagree. The very fact that he issued a ruling in favor of Rabban Gamliel shows that Rabbi Yoḥanan maintains that the Sages do not accept this opinion.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source